ביאור:ישעיהו ז
קיצור דרך: a1007
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ז)
| "הבריכה העליונה" (ג) - בריכות בית חסדא? השווה גם למ"ב יח, יז |
א
וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַ͏ִם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ, וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם להתגבר במלחמה (ר' גם בפסוק המקביל במלכים ב טז ה) עָלֶיהָ.
ב
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד למלך אחז שהוא ממלכי בית דוד לֵאמֹר: 'נָחָה אֲרָם עַל התאחדה ארם עם אֶפְרָיִם ישראל (עשרת השבטים) מכונים אפרים', וַיָּנַע לְבָבוֹ הלב שלו רעד מפחד וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
ג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ: "צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב השם של בן ישעיהו בְּנֶךָ, אֶל קְצֵה תְּעָלַת התעלה הנמשכת מ- הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת אשר בדרך ל- שְׂדֵה כוֹבֵס שדה בו הכובסים שוטחים את הכביסה ליבוש.
ד
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: הִשָּׁמֵר שב על שמריך, שב בשקט וְהַשְׁקֵט, אַל תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הקצה שנשאר מ- הָאוּדִים המקלות הָעֲשֵׁנִים מעלים עשן בסוף שימושם, ללא אש הָאֵלֶּה, בָּחֳרִי אַף הבאים בחרי אף, בכעס רְצִין וַאֲרָם המלך רצין ועמו ארם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.
ה
יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה, אֶפְרַיִם וּבֶן רְמַלְיָהוּ יחד עם אפריים ומלכם לֵאמֹר:
ו
נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה נשבור אותה וְנַבְקִעֶנָּה נבקיע את חומת ירושלים אֵלֵינוּ כדי שתעבור לרשותנו, וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ, אֵת בֶּן טָבְאַל.
{ס}
ז
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה.
ח
כִּי רֹאשׁ עיר הבירה של אֲרָם - דַּמֶּשֶׂק, וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק - רְצִין ורק בדמשק הוא יהיה ראש, ולא בירושלים, וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת ישבר אֶפְרַיִם מֵעָם מלהיות עם (כי יצאו לגלות).
ט
וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם - שֹׁמְרוֹן, וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן - בֶּן רְמַלְיָהוּ, אִם לֹא תַאֲמִינוּ לנבואה שלי כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ יהיה לכם קיום".
{ס}
| פסוק יד במגילת ישעיהו שממגילות קומראן |
י וַיּוֹסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֶל אָחָז לֵאמֹר: יא "שְׁאַל לְךָ אוֹת שדברי יתקיימו מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה". יב וַיֹּאמֶר אָחָז: "לֹא אֶשְׁאַל (אחז היה רשע ולא רצה שיתקדש שם שמים על ידו) וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת יְהוָה". יג וַיֹּאמֶר ה' על ידי ישעיהו: "שִׁמְעוּ נָא בֵּית דָּוִד: הַמְעַט האם לא מספיק מִכֶּם מצדכם הַלְאוֹת להכעיס אֲנָשִׁים נביאים שבאים להוכיח אתכם כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי בזה שאתם לא רוצים שיתקדש שמו? יד לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת: הִנֵּה הָעַלְמָה הצעירה (אשת ישעיהו) הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ 'עִמָּנוּ אֵל'. טו חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל מרוב שפע שיהיה, אע"פ שעכשיו הארץ חרבה לְדַעְתּוֹ כשיגיע לגיל שיש בו דעה ל- מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. טז כִּי בְּטֶרֶם עוד לפני שיגיע לגיל ש- יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב, תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אדמת יהודה מארם ומאפריים אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מואס בה עכשיו מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ שצרים עליך עכשיו. שבאותה שנה של נבואה זו שכר אחז את תגלת פלאסר מלך אשור וכבש את ארם והרג את רצין (מלכים ב טז), והושע בן אלה הרג את פקח ומלך תחתיו (מלכים ב טו).
יז
יָבִיא אבל יגיע זמן שיביא... יְהוָה עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ וְעַל בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא בָאוּ לְמִיּוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה מזמן שנחלקו יהודה ואפרים (ישראל) לשתי מלכויות, אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר על אחז בא תגלת פלאסר - דברי הימים ב כח, פסוק כ .
{פ}
יח
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק יְהוָה לַזְּבוּב לחיילים רבים כזבובים מארץ מצרים אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם, וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר.
יט
וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת השוממים וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים שדות קוצים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים שדות אילני סרק.
כ
בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בסכין גילוח השכור, בשכירי חרב, באשור, שהמלך אחז ניסה לשחד אותם כדי שיעזרו לו להלחם באויביו בְּעֶבְרֵי נָהָר ביושבי עבר נהר פרת בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר, אֶת הָרֹאשׁ את כל שער הגוף, מהראש (משל למלך) ועד - וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם משל לחיילים הפשוטים, וְגַם אֶת הַזָּקָן משל למפקדים, שוטרים וכיוצ"ב תִּסְפֶּה תכלה.
{ס}
כא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ יגדל אדם רק חיות מעטות (ובזכות ברכת ה' זה יספיק לו) עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן. כב וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב לא ישתו אותו אלא יֹאכַל חֶמְאָה יעשו ממנו חמאה, כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
כג
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה כָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף ששוה אלף כסף - לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת מיני קוצים יִהְיֶה כי לא יהיה מי שיעבוד בכרם.
כד
בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה יבוא לשם מי שרוצה, לכרמים, מפני החיות רעות, כִּי שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל הָאָרֶץ הכרמים, ולכן החיות ישכנו שם.
כה
וְכֹל הֶהָרִים מקום שדות התבואה בהרים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן החקלאים יעבדו את השדות במעדרים, ובזכות העבודה - לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת לא יגדלו שם קוצים, וְהָיָה אבל אז יגיעו לשם חיות המרעה ויאכלו את הצמחים שהחקלאי ניסה לגדל לְמִשְׁלַח למרעה (ר' שמות כב ד) שׁוֹר וּלְמִרְמַס שֶׂה".
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ" (פסוק טו), "...מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה, כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל..." (כב) - הצירוף חמאה ודבש מופיע כמה פעמים במקרא. הביטוי מתייחס לתוצרת הצאן ולדבש המופק מפירות הארץ. החמאה היא שמנת חלב מעובה. (מתוך הערך ארץ זבת חלב ודבש). בימי קדם, לפני המצאת המקרר, חומרים משמרים וקופסאות השימורים, כאשר היה עודף של חלב או פירות, היו משמרים את המזון בשיטות שונות, כגון ייבוש או החמצה. חמאה ודבש פירות (כגון סילאן) משתמרים לזמן ארוך יותר מחלב ופירות. הכתוב היה יכול לבחור בדוגמאות אחרות לאוכל משומר, אך אולי הצירוף חמאה ודבש פופולרי כי שניהם טעימים במיוחד.
